×

×

בדיקת קולונוסקופיה

קולונוסקופיה (Colonoscopy) היא בדיקה רפואית שמשמשת לאבחון ולטיפול במחלות שבמעי הגס. את הבדיקה ו/או הטיפול, מבצעים בעזרת מכשיר שנקרא קולונוסקופ, המבוסס על צינור גמיש בקוטר סנטימטר לערך ובאורך שנע בין 122 עד 183 סנטימטרים. מחדירים את הקולונוסקופ דרך פי הטבעת לאורך כל המעי הגס. בקצה הצינור ישנה מצלמת וידאו שמעבירה תמונות על גבי מסך בזמן הפעולה.

הצינור מצויד גם במספר תעלות פנימיות שעליהן מרכיבים במידת הצורך מכשירים שונים לביצוע פעולות כגון נטילת ביופסיה, כריתת פוליפים וגידולים בתוך המעי ועוד.

עורכים בדיקת קולונוסקופיה כדי לאתר מחלות כמו סרטן המעי הגס, כדי לבחון שלשולים כרוניים ואנמיה בשל מחסור בברזל בגוף, כדי להבין ירידה חזקה ובלתי מוסברת במשקל וגם כדי לעקוב אחרי מחלות מעיים כגון מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. במקרים רבים לא צריך לבדוק לאורך כל המעי הגס ולכן הבדיקה מתמקדת בעיקר בחלק הסופי של המעי ולכן מתקדמים עם הצינור הגמיש רק מספר סנטימטרים לרקטום, לבדיקה שכזו קוראים רקטוסקופיה. .

המלצה חשובה!

סובלים מכאבים בפי הטבעת? הסיבות לכך רבות ומגוונות אולם ברוב המקרים כנראה שמדובר בטחורים, פיסורה או מורסה טורדנית. הרשמו עכשיו לבדיקה חדשנית לאיתור מקור הכאב, המבוצעת ע״י טובי הפרוקטולוגים בתחום, בדיקת קולונוסקופיה לא עושים לרוב בגלל כאבים ואפשר לבצע אותה בחינם וע״ח הקופה.


מדוע חשובה כך כך בדיקת קולונוסקופיה?

ניתן למנוע כ- 40% ממקרי סרטן המעי הגס בבדיקת קולונוסקופיה שתבצעו אחת לעשר שנים! בשלבים הראשונים להתפתחות המחלה, הסרטן נמצא במצב של פוליפ, אם מאתרים פוליפ בבדיקה, ניתן לנטרל אותו הרבה לפני שהמחלה מתפתחת ולפני שהסרטן מתפשט לחלקים אחרים בגוף.

הטיפולים בשלבים מאוחרים של המחלה אגרסיביים וקשים, קשה לזהות את סימנים של סרטן המעי ללא בדיקה ויהיו מקרים בהם הסממנים לא מופיעים עד שהמחלה עוברת לשלב מתקדם. מסיבה זו בדיקת קולונוסקופיה בזמן, תקטין את האפשרות להתפתחות המחלה.

המלצה חשובה!

סובלים מכאבים בפי הטבעת? הסיבות לכך רבות ומגוונות אולם ברוב המקרים כנראה שמדובר בטחורים, פיסורה או מורסה טורדנית. הרשמו עכשיו לבדיקה חדשנית לאיתור מקור הכאב, המבוצעת ע״י טובי הפרוקטולוגים בתחום, בדיקת קולונוסקופיה לא עושים לרוב בגלל כאבים ואפשר לבצע אותה בחינם וע״ח הקופה.


מהו קולון (המעי הגס)?

המעי הגס והרקטום הם חלק ממערכת העיכול ומהמסלול קיבה-מעיים הכולל רצף של אברים חלולים המחוברים בתוך צינור ארוך ומתפתל החל מהפה ועד לפי הטבעת. הגוף מעכל את מוצרי המזון, יחד עם שחרור הורמונים ואנזימים ומשתמש בתנועת השרירים של דרכי הקיבה והמעי. האברים המרכיבים את המסלול קיבה-מעיים הם הפה, הושט, הקיבה, המעי הדק, המעי הגס (כולל את התוספתן, המעי העיוור והרקטום) ופי הטבעת.

אורך המעי הגס הוא כ- 1.5 מטר אצל מבוגרים, והוא סופג את הנוזלים ואת כל הפסולת שנותרה ממוצרי המזון שעוכלו חלקית ושעברו דרך המעי הדק. המעי הגס הופך את הפסולת הנוזלית לחומר מוצק הנקרא צואה, וזו עוברת מהמעי הגס אל הרקטום.

אורך הרקטום הוא בין 15 ל- 20 ס״מ אצל מבוגרים ונמצא בחלק האחרון של המעי הגס ונקרא המעי העקול (הסיגמא; sigmoid colon) ופי הטבעת. הרקטום מאחסן בתוכו צואה לפני תנועת המעיים, במהלך תנועת המעיים, הפסולת עוברת מהרקטום ויוצאת מפי הטבעת.


הכנות לבדיקת קולונוסקופיה

משך הבדיקה הוא בין חצי שעה עד 45 דקות אולם הבדיקה עשויה להתארך אם מאתרים ממצה חריג שמצריך למשל כריתת פוליפ או נטילת ביופסיה. לשם ביצוע הבדיקה עליך לנקות את המעי כיומיים לפני ביצוע ההליך (באמצעות בליעת חומר משלשל או על ידי חוקן) ואף להתאים את המזון לסוג החומר המשלשל. בלילה האחרון שלפני הבדיקה אפשר לשתות רק מים. חשוב לידע את הרופא על אלרגיות לתרופות ובמיוחד לחומרי הרדמה.

אם אתה נוטל אספירין או תחליפי ברזל צריך להפסיק כשבוע עד שבועיים (תלוי במטופל) לפני הבדיקה אולם בחלק מבתי החולים והמרכזים מפסיקים נוגדי קרישה אחרים ומאפשרים למטופל להמשיך ולהשתמש באספירין. נוגדי קרישה ומדללי דם צריך להפסיק שכן לא ניתן יהיה לכרות פוליפים למשל מחשש לדימום שאינו נפסק וברזל צריך להפסיק שכן הוא נשאר בדפנות המעי ומקשה על הבדיקה.


בדיקת קולונוסקופיה הלכה למעשה

הרגעה והחדרת הקולנוסקופ - עליך לפשוט בגדים וללבוש בגד של בית החולים. עליך לשכב על המיטה כשאתה על צד שמאל והברכיים מקופלות עד לחזה. הבדיקה מבוצעת תוך מתן חומרי הרגעה שיגרמו לך להרגיש מנומנם ומטושטש ולא בהרדמה מלאה. לרוב מי שמבצע את הבדיקה הוא גסטרואנטרולוג. מחדירים את הקולונוסקופ עם חומר מחליק לפי הטבעת ומתקדמים לאט ובטוח בשיפולי המעי הגס. הרופא שבודק רואה באופן ברור (על מסך) את כל דפנות המעי.

נקיטת פעולה כשצריך - אם נדרשת פעולה, יש ברשות הרופא מכשירים שונים שניתן להרכיב על התעלות שקיימות בקולונוסקופ שמאפשרים לבצע פעולות אבחון וריפוי כגון שאיבת הפרשות, נטילת ביופסיה, כריתת פוליפים, הקרשת שטף דם, הוצאת גוף זר וכד׳.

מה קורה כשנתקלים בפוליפ? - תחילה מבינים את מאפייני הפוליפ ובמידת הצורך נערכים לכריתה. ישנן טכניקות שונות לכריתת פוליפים, הפשוטה ביותר מבוצעת באמצעות מלקחיים קטנים עם ידיות שהן קשירה מטלית המחוברת לסכין חשמלית. כאשר הפוליפים גדולים יותר מ- 2 ס״מ או כאשר המבנה של הפוליפים מיוחד, משתמשים בטכניקה אחרת.

סיום הבדיקה - בסוף הבדיקה ולאחר ששולפים בזהירות את המכשיר צפו ״לשחרור נפיחות ארוך״ מהמעי שיקלו באופן ניכר על אי הנוחות בבטן. יש להמתין כשעתיים בחדר התאוששות ועד שיפוג חומר ההרדמה, מומלץ שלא לנהוג או לעבוד 12 שעות לאחר הבדיקה. החזרה לשגרה היא לאחר מספר שעות אולם היא תלויה בהליך שביצעת (אם כרתו פוליפ למשל) ובתרופות שקיבלת במהלך הבדיקה או הטיפול. מומלץ לשתות הרבה מים כדי להחזיר את הנוזלים שאבדו בזמן השלשולים היזומים שעברת כהכנה לבדיקה.


סיכונים וסיבוכים

קולונוסקופיה היא בדיקה בטוחה ונדיר שתסבלו מתופעות לוואי כתוצאה מהתרופות (חומרי הרגעה) שניתנות במהלכה, החלק הקשה ביותר בתהליך הוא כנראה הכנת המעי שמצריכה כאמור נטילת חומרים משלשלים שגורמים לשלשול מימי מטריד. אם עברת ביופסיה או שכרתו לך פוליפ רואים סימני דם בצואה. הקולונוסקופ עלול לפצוע את הרירית ולגרום לדימום ובמקרים נדירים התהליך עלול לגרום גם להפרעה בקצב הלב (Cardiac arrhythmia). קרו גם מקרים חריגים בהם נבקע חור במעי מהקולונוסקופ. אם אתה סובל מדימום בפי הטבעת, כאבי בטן חזקים, חום, סחרחורת חזקה, הקאות או בטן קשה ונפוחה יש ליצור מיד קשר עם הרופא.


תוצאות הקולונוסקופיה

רואים בבירור על המסך את הקרביים של המעי הגס, התוצאות נרשמות בדוח מיוחד שאותו מכין הרופא, הדוח יכלול כמובן גם רישומים ותמונות של אירועים פתולוגים כמו כיבים או פוליפים. אם נטלו ממך ביופסיה, דוגמים אותה והיא נשלחת לפתולוגיה (בדיקה מתחת למיקרוסקופ לצורך גילוי זיהום במעיים), פרוצדורה שעשויה לעקב את התוצאות שתקבל למשך מספר שבועות.

הדוח יכלול נתונים החל מההכנה לבדיקה, תרופות שניתנו ואירועים שחלו במהלך הבדיקה, תתואר חזות המעי עם מחלות אפשריות שהתגלו כמו פוליפים, דיברטיקוליטיס (התהוות חור במעי), גידולים, כיבים, שטפי דם, דלקות, טחורים וכד׳. יודגשו תהליכי האבחון או הטיפול שהתבצעו במהלך הבדיקה כגון נטילת ביופסיה או כריתת פוליפ ושליחת דגימות למעבדה.