בדיקות רקטאליות
אבחון רקטאלי הוא אוסף של מספר בדיקות חודרניות בחלחולת המבוצעות לרוב על ידי גסטרואנטרולוג וכמובן פרוקטולוג (מנתח קולו-רקטאלי) שהוא רופא מומחה הנדרש לטפל במספר מצבים ותנאים רפואיים כגון בריחת צואה, עצירות, מחלות במעי הגס, מחלות ברקטום, פי הטבעת ועוד. כדי לאבחן נכון את הבעיה ממנה אתם סובלים (פיסורה, טחורים, פיסטולה, מורסה בפי הטבעת ועוד), על הפרוקטולוג לבצע סדרת בדיקות (לא תמיד) לאחריה הוא יוכל להתאים את הטיפול המתאים. לפניכם הסברים מפורטים אודות מספר בדיקות נפוצות בהן בדיקה רקטאלית במישוש, רקטוסקופיה, קולונוסקופיה, אנוסקופיה, פרוקטוסקופיה ועוד.
בדיקה רקטאלית במישוש
בבדיקה רקטאלית במישוש, מחדיר הרופא המאבחן (לא תמיד פרוקטולוג) אצבע לפי הטבעת של המטופל. החדרת האצבע, מאפשרת לרופא לחוש את קצה המעי, עוזרת לו לבדוק את הרקטום ואת הפרוסטטה ואצל נשים אף לחוש או האזור שמאחורי הווגינה.
הבדיקה איננה מצריכה מכשור והיא מנסה לאתר סימנים פתולוגיים. בדיקת המישוש, שנחשבת ליעילה במיוחד אינה כואבת ואורכת רק מספר שניות והיא מאפשרת אבחון מחלות עיכול, בעיות אוֹנְקוֹלוֹגְיָות (חקר גידולים) ואוּרוֹלוֹגְיָות שבהרבה מקרים אף הצילה חיים.
מסיבה זו, בדיקה רקטאלית במישוש, איננה ייחודית רק לענף הפרוקטולוגיה והיא מבוצעת גם על ידי אורולוגים וגסטרולוגים. ישנם מקרים שבהם הבדיקה הרקטאלית במישוש איננה מספיקה וצריך לשקול ביצוע בדיקות מורכבות יותר כמו רקטוסקופיה (סיגמואידוסקופיה) או קולונוסקופיה המבוססות על צפיה ויזואלית של פנים מערכת העיכול בעזרת צינור גמיש המצויד במצלמה.
רקטוסקופיה (סיגמואידוסקופיה)
הרקטוסקופיה היא טכניקה לגילוי פתולוגיות דרך אנדוסקופ, שבעזרתו אפשר לראות את הדפנות הפנימיות של הרקטום לאיתור פוליפים, כיבים ופתולוגיות אחרות השייכות למבנה הרקטאלי. בבדיקת רקטוסקופיה, מחדירים צינור גמיש (באורך 25 עד 30 ס״מ) שמצויד בחלק החיצוני שלו במצלמה (אנדוסקופ) אל פי הטבעת. התמונות שמתקבלות נראות על מסך מיוחד כך שהרופא יכול לראות בבירור את הדפנות הפנימיות של הרקטום ולאתר בעיות פתולוגיות אפשריות בהן.
ניתן גם להרכיב על הצינור מלקחיים זעירות שבאמצעותן אוספים דגימות מהרקמות (ביופסיה) הנשלחות לבדיקה במעבדה. מדובר בבדיקה פשוטה שאיננה גורמת לאי נוחות או לסיבוכים, המצריכה מעבר של שני חוקנים לניקיון המעי הגס (החוקן הראשון מבוצע בלילה שלפני הבדיקה ואילו השני כשעתיים לפני ביצוע הבדיקה). יום לפני הבדיקה מותר לשתות נוזלים בלבד וביום הבדיקה צמים באופן מוחלט.
הרקטוסקופיה מאתרת מחלות שונות שפוגעות ברקטום כמו פוליפים, כיב ממאיר או טחורים פנימיים. הבדיקה נדרשת כאשר מופיעים סימפטומים כגון כאבי בטן שהמקור שלהם עלום או כאשר סובלים מדימום רקטאלי. בדיקה רקטוסקופית איננה מצריכה הרדמה, היא אורכת כעשר דקות ובמהלכה מחדיר הרופא המבצע את המתקן דרך פי הטבעת כשהוא מגיע עד למעי הגס, תוך כדי הפעולה מוזרם גז שמרחיב את התעלה. לאחר הבדיקה, אתם עלולים לחוות כאבי בטן, עוויתיים (קַדֶּדֶת) ואתם עלולים ״לשחרר״ גזים.
בדיקת קולונוסקופיה
קולונוסקופיה (Colonoscopy) היא בדיקה רקטאלית שמטרתה לאבחן מחלות במעי הגס. את הבדיקה מבצעים באמצעות קולונוסקופ, שהוא מכשיר המבוסס על צינור גמיש בקוטר של סנטימטר ובאורך של עד 1.80 מטר. מחדירים את הקולונוסקופ דרך פי הטבעת ומתקדמים איתו לאורך כל המעי הגס, המצלמה הזעירה שמורכבת על הקולונוסקופ, מאפשרת לצפות בפנים המעי על גבי מסך מיוחד. בנוסף לצינור ישנם אביזרים נוספים אותם ניתן להתקין על הצינור המאפשרים נטילת ביופסיה, כריתת פוליפים במעי או גידולים. על מנת שתוכלו לעבור את הבדיקה (או הטיפול), המעי חייב להיות נקי משיירי פסולת ועל כן תאלצו לעבור חוקן או לבלוע חומרים משלשלים שינקו את המעי הגס.
הסיבות לביצוע קולונוסקופיה הן כדלהלן: בדיקה לשלילת קיומו של סרטן המעי הגס, במיוחד לאנשים עם עבר משפחתי או מבוגרים מעל גיל 50. בדיקת השלכות של דימום מהרקטום או לאחר הופעת דם בצואה. על מנת למצוא פתרון לשלשולים כרוניים. במקרים של אנמיה (חוסר בברזל) שבעקבותיו נוצר דימום כרוני במעי הגס. במקרים של ירידה פתאומית ובלתי מובנת במשקל שעלולה להצביע על סרטן במעי הגס. לאבחן באופן פרטני יותר בעיה שנתגלתה בבדיקה אחרת. לאבחון ובקרה של מחלה דלקתית במעיים כמו מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית ולצורך מחקר של כאבי בטן כרוניים.
בדיקת אנוסקופיה ופרוקטוסקופיה
באמצעות שתי הבדיקות הללו ניתן לראות את החלק הפנימי של פי הטבעת, הרקטום והחלק התחתון של המעי הגס. בדיקות אלו מבוצעות כדי לאתר גידולים לא טבעיים או פוליפים, דלקות, דימום, טחורים ובעיות אחרות כמו דיברטיקולוזיס (Diverticulosis) ובעברית סְעִיפוּת (מחלה סעיפית). ההבדל בין שתי הבדיקות הללו הוא השימוש באנדוסקופים השונים שמיועדים לבצע את הבדיקות בקטעים שונים של המעי הגס.
אנוסקופיה - בבדיקת אנוסקופיה משתמשים בצינור קצר, קשיח וחלול (אנוסקופ) שמכיל גם מקור אור באמצעותו ניתן לראות את חמשת הסנטימטרים האחרונים של המעי הגס. בדרך כלל אפשר לבצע אנוסקופיה בכל עת, מאחר ואין צורך בהכנות מיוחדות של המעי הגס (חוקן או משלשלים).
פרוקטוסקופיה - בבדיקת פרוקטוסקופיה משתמשים בצינור ארוך יותר מאשר בבדיקת אנוסקופיה כדי לראות את פנים הרקטום. בדומה לבדיקות אחרות ובשונה מאנוסקופיה, יש לנקות את המעי הגס על ידי חוקן או משלשלים. אורך הפרוקטוסקופ הוא כ- 25 ס״מ ורוחבו כ- 2.5 ס״מ והוא מאפשר לרופא לצפות בחלק הפנימי של המעי אולם הוא אינו מגיע רחוק לתוך המעי כמו הסיגמואידוסקופ הגמיש.
אודות מחבר ומתרגמת המאמר
המאמר תורגם מסקירה שנכתבה ע״י דוקטור מארק אוון גילדר מניו יורק ארה״ב - חבר באיגוד האמריקאי לניתוחים רקטליים ובעיות במעי הגס ונערך והותאם לשפה העברית ע״י קנטור סבטלנה - א. חדר ניתוח מספר רישיון 159709 בעלת וותק וניסיון רב במחלקות לכירורגיה קולו-רקטלית בהן מבוצעים בין היתר טיפולים שמרניים ו/או ניתוחיים במחלות באזור פי הטבעת כולל טיפולים מתקדמים להעלמת טחורים ברמות חומרה שונות, פיסטולות וטיפולים חדשניים לאיחוי פיסורה (סדק בפי הטבעת). הבהרה חשובה - כל האמור במאמר זה הוא בכפוף לתנאי השימוש בפורטל. תאריך עדכון אחרון: 29/03/2019