×

×

דם בצואה (דימום רקטלי)

אחת התופעות המדאיגות ביותר בחיי היום יום היא הופעת דם בצואה, לדם בצבע אדום מפי הטבעת או מסביב לצואה או מעורב עם הצואה יש שם גנרי - דימום רקטלי. על פי אומדנים וסטטיסטיקות, אחד מכל חמישה אנשים סובל או יסבול בשלב כלשהו במהלך חייו מדם בצואה.

המסקנה הראשונית שניתן להסיק מכמות הסובלים הרבה מהתופעה היא שברוב המקרים, דם בצואה נובע מבעית בריאות בנאלית, ולכן, אם לפתע הופיע דימום רקטלי אתם יכולים קודם כל להירגע, אולם באותה נשימה חשוב להדגיש כי לעיתים רחוקות דם בצואה עשוי להצביע חלילה על מחלה קשה ולכן יש לדווח על כך בהקדם וכבר בשלבים הראשונים לרופא המשפחה, על מנת שזה יחליט בהתאם למידע אותו הוא אסף האם צריך להעמיק את האבחון.

במקרים קיצוניים ובהתאם לסימפטומים של הדימום הרקטלי תופנו ללא דיחוי לחדר מיון. המצבים שמחייבים הפנייה למיון יכולים לנבוע כתוצאה מדימום שוטף ולא עקבי במיוחד כאשר הוא מלווה בחיוורון, סחרחורות או זיעה קרה, דימום בכמות קטנה אך בעל אופי מתמשך ושאינו קשור ליציאה, דימום רציני שכולל כאבי בטן חזקים, חום גבוה והרגשה כללית רעה. למרבה המזל, מקרים אלו הם יוצאים מהכלל כאשר רובנו מאבדים טיפות דם בודדות הקשורות ליציאה ולכן ניתן לערוך בירור מהיר בחדר טיפולים אמבולטורי אצל רופא המשפחה.

המלצה חשובה!

סובלים מדימום מפי הטבעת? הסיבות לכך רבות ומגוונות אולם ברוב המקרים כנראה שמדובר בטחורים, פיסורה או פיסטולה. הרשמו עכשיו לבדיקה חדשנית לאיתור מקור הדימום, המבוצעת ע״י טובי הפרוקטולוגים בישראל.

המלצה חשובה!

סובלים מדימום מפי הטבעת? הסיבות לכך רבות ומגוונות אולם ברוב המקרים כנראה שמדובר בטחורים, פיסורה או פיסטולה. הרשמו עכשיו לבדיקה חדשנית לאיתור מקור הדימום, המבוצעת ע״י טובי הפרוקטולוגים בישראל.


סיבות להימצאות דם בצואה ובדיקות ראשוניות

לעומת האמור לעיל, הסיבות היותר שכיחות לדימום רקטלי הן טחורים ופיסטולות (גורמים לכאבים בזמן היציאה, יש תחושה של גרד והדם נמצא תמיד על הצואה והוא אף פעם לא מעורבב). כמו כן דם בצואה עשוי להיגרם כתוצאה מתופעות קשות הרבה יותר (פחות נפוץ) כמו פוליפים, דיברטיקולוזיס, סרטן המעי הגס ומחלות מעיים דלקתיות.

בדרך כלל הרופא יבצע בדיקה שגרתית כללית שכוללת סקירה בעין של האזור הפרי-אנלי כדי לאתר את המפגעים הללו ביחד עם בדיקת מגע (בדיקה רקטאלית במישוש) שתנסה לאתר מורסות (כיבים) או טחורים בתוך תעלת הרקטום. הטחורים עשויים להיות חיצוניים ולכן מאתרים אותם בקלות על ידי סקירת האזור בעין או כאשר הם מדמים ורואים זאת על הצואה או על נייר הטואלט.

כאשר לא רואים בבדיקה בעין כלום, ניתן לחוש בהם בבדיקה הרקטאלית במישוש. כאשר נוגעים באזור מרגישים פיזית טחורים או פיסטולה עם סימנים לדימום. כאשר הבדיקה שלילית, אין צורך להמשיך בבדיקות נוספות למעט במקרים בהם היסטורית המטופל מצריכה מהרופא לשקול בדיקות נוספות במטרה לשלול סרטן מעי הגס (שעלול להופיע במקביל לטחורים). היסטוריה רפואית כגון כאבי בטן מהם סבל המטופל בחודשים קודמים, או אם למשל יש בעיות במעיים (עצירות או שלשולים) או עבר משפחתי תורשתי של פוליפים או סרטן המעי הגס בגיל מוקדם, יאלץ את הרופא להפנות אתכם להמשך בירור.

חשוב להתעקש גם אם הרופא פותר אתכם ב״הכל בסדר״ ולבקש מהרופא לעבור בדיקות וברורים נוספים על מנת לשלול סרטן בעיקר כאשר אתם מעל גיל 50 או כשקיימת היסטוריה של פוליפים או סרטן המעי הגס במשפחה, וכאשר יש שינוי בקצה דרכי היציאה או שדם מעורה בתוך הצואה.

כאשר מעמיקים את הבדיקות בודקים את כל תעלת המעי הגס על ידי ביצוע בדיקת רקטוסקופיה או קולונוסקופיה מלאה. מומלץ להסב את תשומת לב הרופא למעבר של בדיקה קלה יחסית שאינה מצריכה הכנה מוקדמת (כגון מעבר חוקן) המכונה בדיקת אנוסקופיה על ידי גליל הראייה שמאפשר צפייה של 7 עד 10 ס״מ בתוך הרקטום ומיועד לאבחן בוודאות פגעים באזור פי הטבעת שקשה מאוד לאתר בבדיקת המישוש (כאשר אתם סובלים למשל מטחורים פנימיים).


צבעי הדם הרקטלי

הדם בצואה נגרם עקב דימום של אחד החלקים במערכת העיכול, צבע הדם יכול להצביע על האזור במערכת הקיבה-מעיים שממנו נובע הדם, אך לא תמיד, ולכן בכדי לאמת את האבחנה הראשונית צריך יהיה להשלים את המחקר על ידי טכניקות אבחון נוספות.

דם בצואה בצבע שחור - דם בצבע שחור אפשר לשייך לכיב קיבה-תריסריון, לגסטריטיס (דלקות בקיבה) או לדימום מדליות הוושט.

דם בצבע חום - דם חום בצואה קשור לדיברטיקולוזיס של הקולון הימני, מחלות מעיים דלקתיות, זיהום במעיים, לקוי כלי דם קיבה-מעיים, פוליפים מדממים בקולון, גידולים סרטניים, כיב במעי הגס או דימום מדליות הוושט.

דם אדום בצואה - דם אדום בצואה מצביע על אלרגיה למזון, דיברטיקולוזיס, פיסורה אנאלית, טחורים, זיהום במעיים, אי סבילות ללַקְטוֹזָה (דו-סוכר גבישי המצוי בחלב), אי סדרים בכלי דם קיבה-מעי, פוליפים מדממים במעי הגס, גידול סרטני, כיב במעי הגס או דימום מדליות הוושט.


הסיבות להימצאות דם בצואה ממערכת העיכול העליונה

דימום מכיב פפיטי, ליקוי במערכת כלי הדם, טראומה בוושט, וורידים בוושט, גסטריזיס (דלקת קיבה), גסטרואנטריטיס (דלקת זיהומית של הקיבה והמעי), סרטן הוושט, וורידי קיבה ודם שנבלע מדימום באף.


גורמי דימום מפי הטבעת ממערכת העיכול התחתונה

פיסורה אנאלית, יחסי מין אנאליים, ליקוי בכלי דם, אִיסְכֶּמְיָה (פגיעה באספקת הדם) למעי או חסימת מעיים, סרטן המעי הגס, עצירות, דיברטיקולוזיס, גסטרואנטריטיס, טחורים, מחלות דלקתיות במעיים (מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית), זיהום במעיים (הרעלת קיבה), פוליפים או גידול במעיים, דיברטיקולום (שקית לא רגילה שקרובה לחלק הסופי של המעי הדק) וצניחה רקטאלית.


גורמים חמורים עד כדי סיכון קיומי מדם בצואה

כאמור, כל סוג של דימום מפי הטבעת צריך להיבחן על ידי הרופא, במספר מקרים הדימום עלול להיות מלווה במחלה חמורה עם סיכון לחיים כגון: דימום מכיב פפטי, חסימת מעיים, הרעלת קיבה, דימום בדליות הוושט וטראומת בטן חמורה.


אבחון ובדיקת הדימום מפי הטבעת

דם בצואה הוא סימפטום שחייב להיבדק על ידי הרופא מוקדם ככל האפשר ולשם כך אפשר לערוך את הבדיקות הבאות: בדיקת דם בצואה, בדיקת צואה, בדיקת קרישות הדם, גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה, רנטגן בטן ורנטגן - המעבר קיבה-מעי עם ניגודיות בריום (שיקוף חוקן בריום עם קונטרסט כפול).