קשירת טחורים
קשירת רצועות גומי הוא תהליך בו הטחורים נקשרים בבסיס עם רצועות גומי שמנתקות את זרימת הדם אליהם. כדי לבצע את התהליך, הרופא (פרוקטולוג) משתמש במכשיר ראייה (אנוסקופ) אותו הוא מחדיר אל פי הטבעת. לופתים את הטחורים בעזרת מכשיר, ועל ידי מתקן מיוחד ממקמים רצועת גומי מסביב לבסיס הטחורים. לאחר מכן הטחורים מתכווצים וכשבוע מיום הקשירה הם נושרים. הפעולה מותירה צלקת במקום בו היו הטחורים שממוקמת ליד הורידים שאינם חורגים לתעלה האנאלית.
כיצד והיכן מבוצע ההליך?
קשירת טחור מתבצעת במרפאה (בחדר טיפולים אמבולטורי) או בכל מרכז רפואי והיא איננה מצריכה אשפוז בבית חולים. בסיום ההליך נשאל החולה האם הרצועות אינן מהודקות ולוחצות מידי והאם הוא סובל מכאבים חזקים, אם התשובה היא חיובית, ניתן להזריק תרופה ישירות לטחורים הקשורים שמשככת את הכאב. בסיום ההליך מרגישים כאב מסוים ותחושת גודש בבטן התחתונה או הרגשה של תנועת מעיים תכופה. כאשר הטיפול מבוצע במרפאה, הוא מוגבל לעד שני טחורים בלבד, טיפול במספר רב יותר של טחורים אפשרי אולם הוא חייב להתבצע בחדר ניתוח לרוב בהרדמה מלאה.
תוצאות הטיפול
כל אחד מגיב באופן שונה להליך. חלק יכולים לשוב מיד לפעילות רגילה (תוך הימנעות מהרמת משאות) כמעט מיידית, ויש כאלן שיזדקקו לתקופת התאוששות של מספר ימים כדי לשוב לשגרה. הכאבים ימשכו בין 24 עד 48 שעות לאחר קשירת רצועות הגומי. לעיתים תצטרכו אסטמינופן כמו טילנול (משכך כאבי דלקות). מומלץ גם לשבת בתוך אמבט של מים חמים למשך 15 דקות ביום כדי להקל על אי הנוחות.
כדי להקטין את הסיכון לדימום, מומלץ לא לקחת אספירין או תרופות אחרות המכילות סטרואידים נגד דלקות למשך 4 עד 5 ימים לפני ואחרי קשירת רצועות הגומי. יתכן ויופיע דימום כ- 7 עד 10 ימים לאחר התהליך, וכאשר הטחורים נושרים, הדימום נחלש ומפסיק לבד. פרוקטולוגים ממליצים על מרככי יציאה המכילים סיבים ועל שתיית נוזלים רבה (לפחות 10 כוסות מים ביום) כדי לוודא תנועת מעיים חלקה. מאמץ בזמן ״הישיבה בשירותים״ עלול לגרום לטחורים לבצבץ שוב ולכן מומלץ ״שלא תלחצו״ חזק.
מדוע לעבור קשירת טחורים ברצועות גומי?
קשירת רצועות גומי הוא טיפול מקובל לטחורים פנימיים אולם יש טיפולים טובים ממנו שמעלימים את הטחורים לתמיד בהם טיפול סקלרותרפיה שאינו ממומן ע״י קופת החולים ומבוצע באופן פרטי. אם הסימפטומים חוזרים 3 פעמים יתכן וצריכים לשקול הליך אחר או ניתוח טחורים (ממליצים להימנע ככל שניתן בשל הכאבים שנלווים להליך). לא ניתן לקשור טחורים ברצועות גומי אם אין מספיק רקמות למשיכה אל תוך מתקן הרצועות. הקשירה אינה מתאימה גם לטחורים בדרגה 4 (הדרגה הגבוה ביותר של טחורים).
עד כמה סיכויי ההצלחה בהליך גבוהים?
קשירת טחורים ע״י רצועות גומי נוחלת הצלחה של 7 עד 9 מתוך כל 10 אנשים אשר עברו את התהליך. רובם הגדול של מטופלים שעברו קשירה לא יידרשו לטיפול נוסף בהשוואה לאלו שעברו טיפולי קרישה למשל. 1 מתוך 10 מטופלים סטטיסטית יזדקקו לניתוח טחורים.
סיכונים ותופעות לוואי
הסיכונים ותופעות הלוואי הם נדירים וכוללים: כאב קשה שאינו מגיב לתרופות לשיכוך הכאבים שמשתמשים בהן בדרך כלל כאשר הרצועות יהיו קרובות מידי לאזור התעלה האנאלית היכן שנמצאים חיישני הכאב, דימום בפי הטבעת, חוסר אפשרות במתן נוזלים (אצירת השתן) וזיהום בפי הטבעת.
קשירת טחורים - מומלץ או לא מומלץ?
קשירת רצועות גומי נחשבת לטיפול לא כירורגי יעיל במיוחד לטיפול בטחורים פנימיים ולטווח ארוך. בגלל שהטיפול עלול להיות כואב, ישנם כאלו שיעדיפו לא לבחור בו. ניתוח להסרת הטחורים עשוי להביא לתוצאות טובות יותר וארוכות טווח לעומת טיפול מקומי כמו קשירת רצועות גומי. אולם הניתוח קשה הרבה יותר, מצריך זמן החלמה ארוך יותר ומלווה בגורמי סיכון וסיבוכים גדולים יותר. בכל אופן ההמלצה הגורפת של מרבית העוסקים בתחום היא על טיפול סקלרותרפיה לטחורים - הזרקת חומר מטרש שגורם להרס מוחלט לטחורים.
אודות מחבר ומתרגמת המאמר
המאמר תורגם מסקירה שנכתבה ע״י ד״ר האוורד הארדי מניו ג׳רזי ארצות הברית - חבר באגודה האמריקאית לניתוחים רקטליים ובעיות במעי הגס ונערך והותאם לשפה העברית ע״י קנטור סבטלנה - א. חדר ניתוח מספר רישיון 159709 בעלת וותק וניסיון רב במחלקות לכירורגיה קולו-רקטלית בהן מבוצעים בין היתר טיפולים שמרניים ו/או ניתוחיים במחלות באזור פי הטבעת כולל טיפולים מתקדמים להעלמת טחורים ברמות חומרה שונות, פיסטולות וטיפולים חדשניים לאיחוי סדקים בפי הטבעת (פיסורה). הבהרה חשובה - כל האמור במאמר זה הוא בכפוף לתנאי השימוש בפורטל. תאריך עדכון אחרון: 29/03/2019