עצירות
עצירות הוא מצב המבוסס על חוסר בתנועת מעיים סדירה שאינה מסלקת לחלוטין תוך כדי תנועה את כל הפסולת. זוהי רעה חולה שמשותפת אצל הרבה מאוד אנשים ומשויכת לעבודה משרדית (חוסר פעילות גופנית, שתייה מועטה של מים ואכילת מוצרים דלי סיבים) שבעקבותיה מתפתחת העצירות. העצירות תלויה באופן מוחלט בתפקוד המעי שמושפע ממספר גורמים כגון: מבנה השרירים, מערכת העצבים, תזונה, פעילות גופנית וגיל.
הסממנים העיקריים לעצירות הם: כאבים וקושי בסילוק פסולת הגוף, דלקת בבטן, צואה יבשה וקשה והתפנות בתדירות נמוכה (עד פעם אחת בארבעה ימים). חשוב לדעת גם כי העצירות עלולה להיות תוצאה של מחלה או בעיות בבלוטת התריס, בכבד, בכיס מרה, מנופאוזה, הריון או עכבת במעי הגס. כאשר העצירות נעשית כרונית, מתחילות להופיע בעיות כגון: ראומטיזם, דלקת פרקים, לחץ דם גבוה ועד לסרטן אשר מתפשט דרך מחזור הדם ורעלים בכל האורגניזם.
האם אתה סובל מעצירות?
הרגלי ההתפנות שונים בין אדם אחד לאחר. המזון שאנחנו אוכלים, תדירות הפעילות הגופנית ועוד גורמים שעשויים להשפיע על הרגלי חילוץ הפסולת מהגוף קובעים למעשה כמה פעמים נתפנה ביום. ישנם אנשים שרגילים להתפנות פעם ביום ויש כאלה שמתפנים 4 פעמים ביום, עצירות נמדדת בהתאם לאדם והרגליו כך שאדם שרגיל להתפנות 4 פעמים ביום והולך לבסוף רק פעם אחת ביום סובל כנראה מעצירות אם הריטואל חוזר על עצמו במשך מספר ימים. מפעם לפעם כמעט כולם סובלים מעצירות, ברוב הפעמים העצירות נמשכת לזמן קצר והיא אינה חמורה. כאשר מבינים את הגורמים לעצירות אפשר לנקוט בצעדי מנע.
מהם הגורמים לעצירות?
בכדי להבין מהם הגורמים לעצירות ולעצירות כרונית, חשוב לדעת כיצד פועל המעי הגס. המעי הגס מסלק את החלק הגדול של המים מהפסולת והופך אותה לפסולת מוצקת. לאחר מכן המעי הגס גורם לצואה לעבור דרך הרקטום ופי הטבעת בצורת פינוי מעיים. עצירות נגרמת כאשר הצואה עוברת מהמעי הגס בצורה איטית במיוחד, כאשר הצואה נשארת זמן רב במעי הגס, המעי מסלק מים רבים מידי והצואה הופכת להיות מאוד קשה ויבשה.
להלן הרגלים וסגנונות חיים שעלולים לגרום עצירות: שינוי בתזונה, פעילות גופנית פתאומיות, לא לציית לדחף של התפנות מעיים, צריכת תזונה דלת סיבים, אי שתיית נוזלים בכמות מספקת, נטילת ויטמינים עשירים בסידן וברזל, נטילת תרופות כמו משככי כאבים המכילים קודאין, משתנים (כדורים להאצת השתן), תרופות נגד דיכאון ואנטי חומצתיים.
מצבים הגורמים לעצירות
להלן מצבים שעלולים לגרום לעצירות: לידה או הריון. בעיות שרירים ועצבים במעי, ברקטום או בפי הטבעת. סינדרום המעי המגורה, מצב בו העצבים אשר שולטים בשרירי המעי אינם פועלים באופן סדיר, המעי הופך להיות רגיש לאוכל, לצואה, לגזים וללחץ. סכרת, מצב בו אנשים עם רמה גבוהה של גלוקוזה בדם, מה שמוכר כהיפר-גלוקוזה, שהגוף אינו משתמש בגלוקוזה בדם (סוכר בדם) ליצר אנרגיה. היפו-בלוטת התריס, מצב בו בלוטת התריס אינה מייצרת כמות מספקת של הורמונים לסיפוק צרכי הגוף והפעילויות השונות של הגוף מואטות.
בדיקות לאיתור הסיבות לעצירות
כדי לדעת מדוע סובלים מעצירות, פרוקטולוג יבצע בדיקות פיזיות משלימות. הרופא עשוי לבצע בדיקה אחת או יותר באם ישנו חשד כי הסיבה לעצירות היא בעיה חמורה.
- סיגמודוסקופיה (Sigmoidoscopy) - הרופא יחדיר צינור דק וגמיש הנקרא סיגמודוסקופ (אנדוסקופ) אל פי הטבעת. מכשיר זה מראה את השליש האחרון של המעי הגס.
- קולונוסקופיה (Colonoscopy) - הרופא יבדוק את כל המעי הגס עם צינור דק וגמיש שבקצהו נמצאת מצלמה המקרינה תמונות על צג טלביזיוני. הצינור דומה לסיגמודוסקופ אך הוא ארוך יותר. במשך התהליך המטופל יהיה תחת חומרי הרגעה ולא תחת הרדמה כללית לקריאה בהרחבה על קולונוסקופיה.
- בדיקת מעבר מעי-רקטום (Colorectal transit study) - הבדיקה מצריכה בליעת כמוסות קטנות שנקלטות על ידי קרני הרנטגן כאשר הן סורקות את המעי הגס עד לפי הטבעת.
- בדיקת תפקוד הרקטום ופי הטבעת (Anorectal function test) - הרופא יחדיר בלון קטן לפי הטבעת כדי לראות אם המטופל יוכל לדחוף את הבלון החוצה.
- בדיקת צואה (Stool test) - הרופא ימרח משחה רכה ברקטום ויבקש מהמטופל לדחוף את המשחה החוצה כאשר באמצעות מכשיר רנטגן יצלמו תמונות מהרקטום ומפי הטבעת.
כיצד מטפלים בעצירות?
אכילת סיבים – הסיבים עוזרים להפרשת צואה רכה ובעלת נפח, ניתן למצוא אותם בהרבה פירות וירקות ובגרעינים. אם אתם סובלים מעצירות או עצירות כרונית רצוי להוסיף סיבים לתזונה באופן מדוד ולהגביר את הקצב בהדרגה על מנת שהאורגניזם יתרגל לתזונה החדשה באופן הדרגתי.
יש להגביל צריכת מוצרים המכילים מעט או שאינם מכילים סיבים כגון: פיצה, גלידות, גבינה, בשר, חטיפים כמו צ’יפס ומוצרים מתועשים ומעובדים כמו פירה (מחית תפו״א), ג׳אנק פוד, מוצרים מוכנים ומוצרים קפואים. קרוב לוודאי שהרופא ימליץ גם על תחליפי סיבים על מנת שאלו יעזרו בריכוך ובהגדלת הנפח של חומרי הפסולת לסילוק. אפשר גם לרכוש מוצרים המכילים סיבים בבית המרקחת או בסופר גם ללא מרשם רופא. ישנם מוצרים כאלו שעשויים מסיבים שהם בעלי טעם וישנם כאלו שלא. את הסיבים יש לצרוך עם הרבה מים.
שתיית מים - יש להרבות בשתיית מים (גם נוזלים אחרים כמו מיצי פירות ומיצי ירקות זה בסדר). לנוזלים יש השפעה מועטה על היווצרות הצואה, מכל מקום, צריכה מוגברת של נוזלים היא דבר חשוב היות ומחסור בנוזלים או התייבשות עלולה לגרום לעצירות. רצוי שלא לצרוך קפאין או אלכוהול במיוחד כאשר מרגישים מיובשים או מרגישים צמא.
פעילות גופנית על בסיס קבוע - פעילות גופנית מתמדת עוזרת למערכת העיכול להיות פעילה ובריאה, פעילות גופנית שנמשכת בין 20 דקות ל- 30 דקות כל יום מועילה ביותר.
להיכנס לשירותים כאשר מרגישים צורך – ישנם אנשים אשר כל הזמן ממהרים ושאינם שמים לב לצרכים של האורגניזם שלהם. יש לציית לרצון הגוף ולבקר בבית הכיסא בכל עת שמרגישים צורך להתפנות. אין מה לדחות את העניין, זה עלול לעלות ביוקר.
חומרים משלשלים רק לפי הוראת הרופא – המשלשלים הם תרופות שמסייעות להתפנות. רוב האנשים הסובלים מעצירות קלה אינם נזקקים לחומרים משלשלים. אם העצירות אינה קלה ואינה נעלמת גם לאחר יישום ההמלצות שלעיל הרופא בדרך כלל ימליץ על נטילת משלשלים לזמן קצוב. הרופא גם ינחה לסוג המשלשל המתאים ביותר למטופל. המשלשלים מגיעים בצורות שונות, כמו נוזלים, גומי לעיסה וכדורים.
ביו-הזנה חוזרת – במידה וישנן בעיות עם שרירים ועצבים אשר שולטים על תנועות המעיים, הרופא עשוי להמליץ על ביו-הזנה חוזרת שהוא תהליך לא כואב המשתמש בחיישנים באזור פי הטבעת אשר מסייע לשמוע את הצואה בזמן שהיא יוצאת מהרקטום. ביו-הזנה חוזרת בשילוב עם טיפול תרופתי תעזור למנוע עצירות.