מחלה סעיפית
מחלה סעיפית (דיברטיקולוזיס) או סעיף (דיברטיקול) הוא בליטה דמוית-שקית בכל חלק שהוא של דרכי העיכול. המקום הנפוץ ביותר לסעיפים, הרבה מעבר לכל האחרים, הוא המעי הגס. נוכחותם של סעיפים מכונה מחלה סעיפית או מחלת סעיף - מצב הנוטה להתפתח לאחר גיל העמידה. אם סעיפים מפתחים דלקת, המצב מכונה דלקת סעיף.
מחלת סעיף
מחלת סעיף (מחלת המסעפת) היא נוכחות של סעיפים, בדרך כלל במעי הגס. סעיפים יכולים להופיע בכל מקום במעי הגס, אך הם נפוצים יותר במעי הגס העקול, החלק האחרון של המעי הגס, ממש לפני החלחולת (פי הטבעת). סעיף מתנפח בנקודה חלשה, בדרך כלל במקום שעורק חודר לשכבת השרירים של המעי הגס.
על פי הערכה המקובלת, עוויתות מגבירות את הלחץ במעי הגס, ובכך הן יוצרות סעיפים נוספים ומרחיבות את הקיימים. סעיפים שונים זה מזה בקוטרם, החל מ- 0.2 ס״מ וכלה ביותר מ- 2.5 ס״מ. הם אינם נפוצים לפני גיל 90, אך הם מתחילים להיות נפוצים לאחר גיל זה. בגופו של כל אדם המגיע לגיל 90 קיימים סעיפים רבים. סעיפים ענקיים הם בליטות נדירות שקוטרן נע בין 2.5 ס״מ ל-15 ס״מ. אדם יכול להיות בעל סעיף ענקי יחיד.
תסמינים של מחלה סעיפית
רוב האנשים הלוקים במחלת סעיף נראים כנטולי תסמינים, אולם מומחים מסוימים סבורים שכאשר אנשים אלה סובלים מתופעות בלתי מוסברות כגון: עוויתות מכאיבות, שלשול והפרעות אחרות בתנועות המעיים, הסיבה היא למעשה מחלת סעיף. פתח הסעיף יכול לדמם, לפעמים בצורה כבדה, אל תוך המעי ואף מחוץ לחלחולת. דימום כזה מתרחש בעת שצואה נדחקת אל תוך הסעיף ופוגעת בכלי דם (בדרך כלל בעורק שלצד הסעיף).
הדימום נפוץ בעת שהסעיפים הם במעי הגס העולה, יותר מאשר בעת שהם במעי הגס היורד. קולונוסקופיה (בדיקה של המעי הגס המבוצעת בעזרת צינור גמיש המכיל סיבים אופטיים) יכולה לזהות את מקור הדימום. הסעיפים עצמם אינם מסוכנים, אולם צואה הנלכדת בסעיף עלולה לגרום לא רק לדימום, אלא גם לזיהום המחולל דלקת סעיף.
כיצד מטפלים במחלת סעיף?
מטרת הטיפול היא בדרך כלל להפחית עוויתות במעיים. תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות ודגנים) היא הדרך הטובה ביותר להפחיתן. אם תזונה עשירה בסיבים לבדה אינה יעילה, ניתן לצרוך גם סובין או לבלוע משלשל נפח (3.5 גרם של פסיליום עם כוס מים מלאה פעם או פעמיים ביום). גם מתילצלולוז עשוי לסייע.
יש להימנע מתזונה דלת סיבים, מכיוון שתזונה שכזאת מצריכה לחץ רב יותר לדחיפת תכולת המעיים. בדרך כלל מחלת סעיף אינה מצריכה ניתוח, למעט במקרים של סעיפים ענקיים, שיש סבירות גבוהה להזדהמותם ולהתנקבותם.