מורסה בפי הטבעת (אבסס פרינאלי)
פי הטבעת הוא פתח חיצוני של הרקטום, הממוקם בסוף המעי הגס ובקוטב התחתון של חֵיץ הַנְּקָבַיִם והמקום ממנו מסולקת פסולת ״כבדה״ מהגוף. חֵיץ הַנְּקָבַיִם, ובלעז פרינאום, נמצא בהמשך למוצא האגן והוא החלק הסופי של התעלה האנאלית ואורכו כשני סנטימטרים. האנוס או פי הטבעת, מורכב משני סוגרים ששולטים על יציאת הצואה מהגוף (סוגר פנימי שאינו רצוני וסוגר שרירי חיצוני הנשלט על ידי הגוף). פי הטבעת מכוסה בעור דק מהרגיל שאין בו בלוטות או שיער.
בתוך התעלה האנאלית קיימות מספר בלוטות היוצאות ומתפשטות בצורת מבנים הנקראים קְרִיפְּטָה אָנָאלִיים, וכאשר נוצרת חסימה של הבלוטות הללו והן מזדהמות נוצר כיב (אבסס) בפי הטבעת. כיבים אלו שכיחים יותר אצל גברים מאשר נשים, והם מונעים ניקוז תקין של תכולת המעיים.
כאשר לא מתאפשר ניקוז חלק, מתפתח זיהום עם הצטברות מוגלה שממלאת את הכיב. הסיבות להופעת המורסה יכולות להיות כתוצאה מבצקת בתעלת הרקטום הנגרמת עקב צואה קשה, חסימת צואה נוזלית עקב שלשולים ובצקת משנית מזיהומים שונים. גורמים נוספים שעלולים לייצר מוגלה באזור הפרי-אנלי הם מחלות מעיים דלקתיות, גופים זרים בפי הטבעת, גידול בפי הטבעת, טראומות, הקרנות מקומיות, פיסורה מזוהמת, טיפולי כימותרפיה, שימוש בקורטיקואיד, סוכרת, מין אנאלי ושחפת.
סימפטומים של אבסס פריאנלי
הסימפטום העיקרי של מורסה בפי הטבעת הוא הכאב האיום שהכיב יוצר. בהתחלה הכאב בקושי מורגש אולם תוך מספר ימים הוא מתגבר ומתעצם ככל שהכיב צובר נפח ומתרחב. הסובלים מהתופעה עשויים להרגיש בגוש באזור פי הטבעת שכן לרוב הוא חיצוני, גדול, בצבע אדום, חם ומלווה בעור מתוח וכואב באופן מיוחד כשנוגעים בו. סממנים נוספים של זיהום יבואו לידי ביטוי בחום גוף גבוה, צמרמורת קרה, הרגשה כללית רעה, עייפות, כאבים בשרירים ובמפרקי העצמות. היציאות נוטות להיות מלוות בכאבים ובגלל הדלקת עלול להיווצר מצב של עצירות בדרגה בינונית עד קשה.
אבחון מורסה בפי הטבעת
האבחון מבוצע במרפאה ובהתאם לסימפטומים אותם מתאר החולה ועל ידי התבוננות ובדיקה פיזית של הכיב באזור פי הטבעת. מבצעים בדיקה אנאלית ידנית כדי לשלול הימצאות מסות בתוך התעלה האנאלית או ברקטום. אבחון הכיב אינו מחייב בדיקה אנדוסקופית אלא אם כן האבסס נמצא במקום מאוד עמוק ואז משתמשים באנוסקופיה, באקוגרפיה טרנס-רקטלית או בתהודה מגנטית (MRI) כדי לזהות את המיקום המדויק של הכיב.
כאשר קיים חשש לפיסטולה, האבחון נעשה בטומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography - CT או Computed Axial Tomography - CAT). מבצעים גם בדיקת דם שתוצאותיה עלולות להצביע על סימנים לדלקת או לעלייה בלֵיקוֹצִיטים (תָּאֵי דָּם לְבָנִים) ולעליה בשיעור אחוזי הנויטרופילים (אחד מסוגי תאי הדם הלבנים במערכת החיסון האחראי על חיסול חיידקים ומניעת זיהומים).
טיפול במורסה בפי הטבעת
ישנם אבססים פרי-אנלים שבאופן אקראי מתפוגגים ומתנקזים בצורה עצמאית, אולם כאשר הם אינם נעלמים (רוב המקרים), הטיפול היחידי הוא כירורגי. בעזרת אִזְמֵל נִתּוּחִים פותחים וחותכים את המורסה ומנקזים את המוגלה החוצה. הניקוז מבוצע לרוב תחת הרדמה מקומית אולם במקרים בהם הכיב עמוק מבצעים את הניקוז בהרדמה אזורית. בדרך כלל גם דוגמים את המוגלה שבכיב על מנת לאתר את החיידק שאחראי לזיהום.
כאשר הכיב נמצא בשלב התחלתי והוא אינו מגובש דיו (וזאת יודעים כמובן רק לאחר מספר בדיקות שמבצעים), פותחים את האבסס אולם לא מנקזים אותו לגמרי ומתחילים בטיפול אנטיביוטי. לאחר מספר ימים מנקזים שוב את האבסס. כאשר חותכים ומנקזים את הכיב, משאירים נקז (קטטר) בתוך הכיב כדי שזה לא ייסגר מיד ויבטיח כי כל המוגלה השיורית תנוקז החוצה. כאשר המקום התרוקן לחלוטין הכיב נסגר מעצמו. תהליך הניקוז אורך מספר ימים במהלכם יש למרוח תרופות אותן יספק הפרוקטולוג.
במקרים בהם הופיעה גם פיסטולה, הטיפול הכירורגי הופך למורכב יותר. יש לאתר בדיוק היכן ממוקמת הפיסטולה ולהוציאה כאשר מנסים למנוע נזק לשרירים שמסביב. מומלץ לעבור טיפול משולב בו זמנית גם להסרת הפיסטולה וגם לניקוז הכיב שכן הטיפול המשולב מפחית את הסיכון לכיב או פיסטולה חוזרים ונשנים. מומלץ גם לעבור טיפול משולב וזאת כדי להימנע מניתוח חוזר שעלול לפגוע בשריר הסוגר שאחראי על השליטה ביציאה.
הכיבים מגיבים היטב לטיפול אנטיביוטי ולטיפולים כירורגיים ואין להם השלכות שליליות אולם בהתאם למיקומם וגודלם הם עלולים להשאיר צלקות שמסכנות בדרגות שונות את השליטה על היציאה. לאחר הניתוח מומלץ להשרות את המקום במים פושרים שעוזרים להורדת הנפיחות ולצרוך מזון נוזלי או רך.
מניעה
ברוב המקרים אין דרך למנוע הופעת מורסה בפי הטבעת אולם ישנן מספר פעולות מניעה שניתן לנקוט בהן כדי להפחית את הסיכוי להופעת כיבים בפי הטבעת למינימום כגון הגנה מהעברה זיהומית בקיום יחסים אנאליים, חובה לקיים יחסים מוגנים (עם קונדום) כדי למנוע את הטיפול המורכב כתוצאה מזיהומים מסוג STI - Sexually transmitted infections. כמו כן מומלץ לשמור על היגיינה וניקיון באזור האנאלי על בסיס יומי בשילוב תזונה איכותית ומאוזנת ושאינה מעודדת עצירות.