חסימת מעיים
חסימה מכנית של המעיים היא חסימה מוחלטת או חסימה הפוגמת בצורה רצינית במעבר של תכולת המעיים. חסימה יכולה להתרחש בכל מקום לאורך המעיים. החלק של המעיים מעל לחסימה ממשיך לתפקד. כשהוא מתמלא במזון, נוזלים, הפרשות וגזים, הוא מתנפח כמו צינור רך. אצל ילודים ותינוקות, חסימה במעיים נגרמת במקרים רבים מאוד על ידי ליקוי מולד, גוש קשה של תכולת מעיים (מקוניום - צואה עוברית), או פתלת (פיתול המעי או וולוולוס).
אצל מבוגרים, חסימה בתריסריון עלולה להיגרם על ידי סרטן בלבלב, על ידי צלקת כתוצאה מכיב, מניתוח קודם או ממחלת קרוהן, או על ידי הידבקויות, שבהן רצועה סיבית של רקמות חיבור לוכדת את המעיים. חסימה מתרחשת גם כשחלק מהמעיים בולט דרך פתח אנומלי (בקע או הרניה), כמו פתח הנוצר בגלל חולשה בשרירי הבטן, ונלכד בחוץ. במקרים נדירים, אבן בכיס המרה, גוש של מזון בלתי מעוכל או הצטברות תולעים עלולה לגרום לחסימת מעיים.
סרטן הוא סיבה נפוצה לחסימה במעי הגס. לולאה מפותלת של המעיים או גוש קשה של צואה (דחיסת צואה) עלולים גם הם לגרום לחסימה. אם החסימה מנתקת את אספקת הדם למעיים, המצב מכונה השתנצות (או סטרנגולציה). השתנצות מתרחשת כמעט ב- 25% מהמקרים של חסימה במעי הדק, והיא נובעת בדרך כלל מלכידה של חלק מהמעי בתוך פתח אנומלי (בקע משונץ), מהיווצרות לולאה מפותלת במעיים (פתלת, פיתול המעי), או מהשתחלות של לולאת מעיים אחת לתוך לולאה אחרת (התפשלות).
נמק עלול להתפתח תוך שש שעות. במקרה של נמק, דופן המעיים מת והדבר גורם בדרך כלל לנקב המוליך לדלקת ברפידת חלל הבטן (צפקת) ולזיהום. ללא טיפול במקרה כזה, החולה עלול למות! גם ללא השתנצות, החלק של המעי מעל לחסימה מתרחב. רפידת המעיים מתנפחת ונעשית מודלקת. אם המצב אינו מטופל, המעיים יכולים להתנקב ותכולתם עלולה לדלוף, ומצב כזה גורם לא אחת לדלקת ולזיהום בחלל הבטן.
תסמינים ואבחנה של חסימת מעיים
התסמינים של חסימה במעיים כוללים עוויתות כואבות בבטן המלווה בנפיחות. הכאב עלול להיעשות קשה ויציב. הקאות, שהן תופעה נפוצה, מתחילות במקרה של חסימה במעי הגס בשלב מאוחר יותר מאשר במקרה של חסימה במעי הדק. חסימה מוחלטת גורמת לעצירות קשה, ואילו חסימה חלקית מוליכה לשלשול. חום הוא עניין נפוץ והתרחשותו סבירה במיוחד אם דופן המעיים מתנקב. נקב מוליך במהירות לדלקת ולזיהום קשים הגורמים להלם.
הרופא בודק את הבטן כדי למצוא רכות ונפיחות אנומליות או גושים. הקולות הנורמליים המופקים על ידי מעיים מתפקדים, קולות שאפשר לשמוע בעזרת סטטוסקופ, עשויים להיות רמים מאוד ובצליל גבוה, או שהם עשויים לא להישמע בכלל. אם נקב גרם לצפקת, הנבדק חש כאב בעת שהרופא לוחץ על בטנו, הכאב גובר בעת שהרופא מרפה לפתע מהלחץ, תסמין המכונה כאב רתע. צילומי רנטגן עשויים להראות לולאות מורחבות במעיים, המצביעות על אזור החסימה. צילומי רנטגן עשויים גם לגלות אוויר מסביב למעיים בבטן, סימן לנקב.
טיפול בחסימת מעיים
כל אדם שמצבו מעורר חשד לחסימה במעיים מאושפז בבית חולים. בדרך כלל, מתחילים את הטיפול באדם כזה בהחדרת צינור ארוך ודק דרך האף אל הקיבה או המעיים. כן מתבצעת שאיבה של חומר שהצטבר מעל מקום החסימה. נוזלים ואלקטרוליטים (מלחי נתרן ואשלגן) ניתנים דרך הוריד כתחליף למים ולמלחים שהלכו לאיבוד בהקאות או בשלשול כתוצאה מהחסימה.
לפעמים חסימת מעיים נפתרת מעצמה ללא טיפול נוסף, בעיקר אם היא נובעת מהידבקויות. אנדוסקופ המוחדר דרך פי הטבעת או חוקן בריום, המנפח את המעיים, משמשים לטיפול בכמה הפרעות, כמו מקטע מפותל בחלק התחתון של המעי הגס. אולם ברוב הגדול של המקרים, הרופאים מחליטים על ביצוע ניתוח במועד מוקדם ככל האפשר. בעת הניתוח קורה שהרופא כורת את החלק החסום של המעי ומחבר את החלקים הנותרים.